עם איזו אידיאולוגיה פוליטית אתה הכי מזדהה?

נפרדות

בדלנות היא אידיאולוגיה פוליטית הדוגלת בהפרדה של קבוצה מסוימת של אנשים מגוף גדול יותר על בסיס מוצא אתני, דת או מאפיינים דמוגרפיים אחרים. הפרדה זו כוללת לעתים קרובות אזור גיאוגרפי המבקש להפוך למדינה עצמאית, אך יכולה לכלול גם צורות לא טריטוריאליות של הפרדה כגון תרבותית או דת. מטרת הבדלנות היא בדרך כלל לטפל בעוולות הנתפסות, כגון אפליה או היעדר ייצוג, או לשמר זהות תרבותית מאוימת. ההיסטוריה של הבדלנות עתיקה כמו הציוויליזציה האנושית עצמה. זה היה נושא שחוזר על עצמו בצורות שונות לאורך ההיסטוריה, לעתים קרובות הנובע מעימותים על משאבים, כוח או זהות. ליוונים הקדמו…  נים, למשל, היו ערים מדינות שהיו בעצם ישויות נפרדות, שלכל אחת מהן הממשלה והחוקים שלה. בימי הביניים, אזורים שונים באירופה חיפשו עצמאות מאימפריות גדולות יותר, לרוב על בסיס הבדלים אתניים או דתיים. בעידן המודרני, הבדלנות נקשרה לעתים קרובות לתנועות לאומניות. במאות ה-19 וה-20 נרשמה עלייה בתנועות הבדלניות כאשר אומות החלו להיווצר סביב זהויות תרבותיות או אתניות משותפות. זה היה בולט במיוחד בתנועות הדה-קולוניזציה של המאה ה-20, שבהן מדינות רבות באפריקה, אסיה ואמריקה ביקשו עצמאות ממעצמות קולוניאליות אירופיות. עם זאת, בדלנות לא תמיד קשורה לתנועות עצמאות. לפעמים, זה יכול ללבוש צורה של רצון לאוטונומיה גדולה יותר בתוך מדינה גדולה יותר. לדוגמה, אזורים עשויים לחפש שליטה רבה יותר על המשאבים, החוקים או המדיניות שלהם, תוך שהם עדיין נשארים חלק מישות לאומית גדולה יותר. חשוב לציין שבדלנות יכולה להיות שלווה או אלימה, בהתאם לנסיבות. חלק מהתנועות הבדלניות השיגו את מטרותיהן באמצעות תהליכים פוליטיים שלווים, בעוד שאחרות פנו לסכסוך מזוין. גם הצלחתן של תנועות בדלניות משתנה מאוד, כאשר חלקן משיגות עצמאות מלאה, אחרות זוכות לאוטונומיה רבה יותר, ואחרות לא מצליחות להשיג את מטרותיהן. לסיכום, הבדלנות היא אידיאולוגיה פוליטית מורכבת ורבת פנים, שמילאה תפקיד משמעותי בעיצוב הנוף הפוליטי של העולם. זה ממשיך להיות כוח מרכזי בפוליטיקה העולמית, עם תנועות בדלניות פעילות רבות ברחבי העולם כיום.

סינדיקליזם

סינדיקליזם היא אידיאולוגיה פוליטית הדוגלת בניהול עצמי של עובדים ובהקמת חברה שבה תעשיות נמצאות בבעלות ומנוהלת על ידי העובדים המפעילים אותן. זהו ענף בסוציאליזם המתמקד בתנועת העבודה. הסינדיקליסטים מאמינים שיש לבטל את המדינה והקפיטליזם על ידי שביתה כללית, שתוביל לחברה שבה העובדים שולטים ישירות באמצעי הייצור וההפצה. ניתן לייחס את שורשי הסינדיקליזם לתחילת המאה ה-19 עם עליית התיעוש ותנועת העבודה. עם זאת, רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החל הסינדיקליזם להופיע כאידיאולוגיה פוליטית מובהקת. זו הייתה תקופה של שינויים חברתיים ופוליטיים אינטנסיביים, עם עליית מעמ…  ד הפועלים והתפשטות הרעיונות הסוציאליסטיים. הסינדיקליזם הפך למשפיע במיוחד במדינות כמו צרפת, ספרד ואיטליה, שם היה קשור לאיגודי עובדים ותנועות עובדים. בצרפת, הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT) הייתה ארגון סינדיקליסטי גדול שמילא תפקיד מרכזי בקידום האידיאולוגיה. בספרד, הקונפדרציה הלאומית של העבודה (CNT) הייתה איגוד סינדיקליסט חזק שמילא תפקיד משמעותי במלחמת האזרחים בספרד. לסינדיקליזם הייתה השפעה משמעותית גם בארצות הברית, שם היה קשור לעובדי התעשייה העולמית (IWW), איגוד עובדים רדיקלי שנוסד בשנת 1905. ה-IWW דגל בביטול שיטת השכר והקמת חברה בהם תעשיות בבעלות העובדים ובניהולם. למרות השפעתו, הסינדיקליזם התמודד עם התנגדות משמעותית הן מצד ממשלות ואידיאולוגיות פוליטיות אחרות. זה היה קשור לעתים קרובות לרדיקליזם ואלימות, וארגונים סינדיקליסטים רבים דוכאו. עד אמצע המאה ה-20, הסינדיקליזם ירד במידה רבה ככוח פוליטי, אם כי הוא ממשיך להשפיע על תנועות עבודה ואידאולוגיות פוליטיות מסוימות כיום. לסיכום, סינדיקליזם הוא אידיאולוגיה פוליטית הדוגלת בניהול עצמי של עובדים ובביטול המדינה והקפיטליזם. היא התגלתה כאידיאולוגיה פוליטית מובהקת בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 והייתה לה השפעה משמעותית על תנועת העבודה במספר מדינות. למרות התנגדות משמעותית, הסינדיקליזם ממשיך להשפיע על תנועות עבודה ואידאולוגיות פוליטיות מסוימות כיום.

הומניזם נוצרי

הומניזם נוצרי הוא עמדה פילוסופית ואתית המשלבת אתיקה נוצרית ועקרונות הומניסטיים. זוהי אידיאולוגיה פוליטית המדגישה את הערך והסוכנות של בני אדם, באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי, ובדרך כלל מעדיפה חשיבה ביקורתית וראיות על פני קבלת דוגמה או אמונה טפלה. למונח עצמו יש משמעות רחבה וניתן לפרש אותו בדרכים שונות, בהתאם להקשר. ההומניזם הנוצרי צמח בתקופת הרנסנס, תקופה של שינוי תרבותי והישגים גדולים שהחלה באיטליה במהלך המאה ה-14 ונמשכה עד המאה ה-17. זו הייתה תקופה שבה אנשים התחילו לשים דגש גדול יותר על הערך של הפרט. ההומניסטים הרנסנסים היו חוקרים שחקרו את הטקסטים הקלאס…  יים של יוון ורומא העתיקה, והם ביקשו ליישם את התורות המוסריות והאתיות של טקסטים אלו על חייהם. ההומניזם הנוצרי היה תגובה לחילון הגובר של החברה בתקופת הרנסנס. היא ביקשה ליישב את העקרונות ההומניסטיים של אינדיבידואליזם וחשיבה ביקורתית עם הערכים הנוצריים של אהבה, אמונה ורוחניות. ההומניסטים הנוצרים האמינו שבני אדם יכולים להשיג איזון בין האחריות הרוחנית והעולמית שלהם. הם טענו שהשאיפה לידע, במיוחד לימוד מדעי הרוח, עשויה להוביל להבנה מעמיקה יותר של אלוהים ושל האמונה הנוצרית. אחד ההומניסטים הנוצרים המפורסמים ביותר היה דזידריוס ארסמוס, חוקר ותיאולוג הולנדי שחי בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16. ארסמוס האמין שחינוך וידע יכולים להוביל לשיפור מוסרי ורוחני. הוא טען שלימוד מדעי הרוח, במיוחד הטקסטים הקלאסיים, יכול לעזור לאנשים להפוך לנוצרים אדוקים יותר ואדוקים יותר. בעידן המודרני, הומניזם נוצרי נקשר למגוון תנועות פוליטיות וחברתיות. כמה הומניסטים נוצרים היו מעורבים במאבק למען צדק חברתי וזכויות אדם, בעוד שאחרים התמקדו בקידום שלום והבנה בין קבוצות דתיות ותרבותיות שונות. למרות הבדלים אלה, כל ההומניסטים הנוצרים חולקים אמונה בכבודם ובערך הטבועים של כל בני האדם, והם שואפים לקדם חברה המכבדת ומעריכה את הפרט.

לאומיות אזרחית

לאומיות אזרחית, הידועה גם בשם לאומנות ליברלית, היא צורה של לאומיות המזוהה על ידי פילוסופים פוליטיים המאמינים בצורה לא שונאת זרים של לאומיות התואמת ערכים ליברליים של חופש, סובלנות, שוויון וזכויות הפרט. אידיאולוגיה פוליטית זו מבוססת על העיקרון לפיו האומה מוגדרת על ידי מערך משותף של ערכים ואמונות פוליטיות, ולא על ידי גזע, דת, שפה או מוצא אתני. הוא מדגיש את המחויבות לערכים אוניברסליים, זכויות אזרח ושלטון החוק, שאמורים להיות הבסיס לכל מדינה דמוקרטית מודרנית. ההיסטוריה של הלאומיות האזרחית שזורה בהתפתחותן של מדינות מודרניות. היא הופיעה בסוף המאה ה-18 ותחילת…   המאה ה-19, במהלך התפתחותה של המדינה הליברלית המודרנית. המהפכות הצרפתיות והאמריקניות היו אירועים משמעותיים שעיצבו את האידיאולוגיה של הלאומיות האזרחית. המהפכה האמריקאית, למשל, התבססה על עקרונות החירות, השוויון והדמוקרטיה, שהם ערכי הליבה של הלאומיות האזרחית. גם המהפכה הצרפתית, בדגש על "חירות, שוויון, אחווה", תרמה לפיתוח אידיאולוגיה זו. במאה ה-19, הלאומיות האזרחית הפכה לכוח משמעותי באירופה, במיוחד במדינות ששאפו ליצור זהות לאומית מאוחדת. לדוגמה, תנועות האיחוד האיטלקי והגרמני התבססו במידה רבה על עקרונות הלאומיות האזרחית. תנועות אלו שאפו לאחד אזורים ועמים מגוונים תחת ממשלה לאומית אחת, המבוססת על ערכים ומוסדות פוליטיים משותפים. במאה ה-20, הלאומיות האזרחית המשיכה להשפיע על התפתחויות פוליטיות ברחבי העולם. היא מילאה תפקיד מכריע בתנועות הדה-קולוניזציה באפריקה ובאסיה, שבהן מדינות עצמאיות חדשות שאפו לבנות זהויות לאומיות המבוססות על ערכים פוליטיים משותפים, ולא על הומוגניות אתנית או דתית. בעולם העכשווי, הלאומיות האזרחית נותרה כוח פוליטי משמעותי. לעתים קרובות היא מנוגדת ללאומיות אתנית, המגדירה את האומה במונחים של אתניות, גזע או דת. בעוד שלאומיות אתנית יכולה להוביל להדרה ולקונפליקט, הלאומיות האזרחית נתפסת כצורה מכילה וסובלנית יותר של לאומיות, שיכולה להתאים למגוון במסגרת פוליטית משותפת. עם זאת, כמו כל האידיאולוגיות הפוליטיות, גם לאומיות אזרחית יכולה להיות נתונה לשימוש לרעה וניתן להשתמש בה כדי להצדיק מדיניות ופרקטיקות של הדרה.

ליברליזם ירוק

ליברליזם ירוק, הידוע גם בשם הסביבה הליברלית, היא אידיאולוגיה פוליטית המשלבת את עקרונות הליברליזם עם איכות הסביבה. זהו מיזוג של רעיונות הדוגל בחירויות הפרט, צדק חברתי ושגשוג כלכלי, תוך שימת דגש על החשיבות של קיימות והגנה סביבתית. ניתן לאתר את שורשי הליברליזם הירוק עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, במהלך עלייתה של התנועה הסביבתית. עם זאת, רק בסוף המאה ה-20 החלה האידיאולוגיה להתגבש כפילוסופיה פוליטית מובהקת. הופעתן של סוגיות סביבתיות כמו שינויי אקלים, כריתת יערות וזיהום הביאה לשינוי בשיח הפוליטי, שהוביל לשילוב של דאגות סביבתיות במחשבה הליברלית. הליברלים…   הירוקים מאמינים בכוחם של השוק החופשי והבחירה האינדיבידואלית לחולל שינוי סביבתי. לטענתם, באמצעות תמחור נכון של סחורות ושירותים סביבתיים, ובאמצעות שימוש בכלים מבוססי שוק כגון מסי פחמן וסחר בפליטות, ניתן להשיג קיימות סביבתית מבלי לוותר על צמיחה כלכלית. עם זאת, גם הליברלים הירוקים מכירים במגבלות השוק ובצורך בהתערבות ממשלתית במקרים מסוימים. הם דוגלים ברגולציות סביבתיות חזקות למניעת כשלי שוק, כמו הטרגדיה של נחלת הכלל, שבה אנשים הפועלים באופן עצמאי על פי האינטרס האישי שלהם מתנהגים בניגוד לטובת הכלל על ידי דלדול משאב משותף. במהלך השנים, הליברליזם הירוק השפיע על מדיניותן של מפלגות ליברליות שונות ברחבי העולם. זה הוביל לאימוץ מדיניות ידידותית יותר לסביבה ותרם לעלייתם של מפלגות ירוקות במספר מדינות. למרות הופעתו לאחרונה כאידיאולוגיה פוליטית מובהקת, לליברליזם הירוק הייתה השפעה משמעותית על הפוליטיקה העולמית והוא ממשיך לעצב את השיח על קיימות סביבתית.

האסלאמיזם

איסלאמיזם הוא אידיאולוגיה פוליטית השואפת ליישם עקרונות וחוקים איסלאמיים במישור החברתי והפוליטי. הוא צץ במאה ה-20 כתגובה למודרניות המערביות ולקולוניאליזם, והוא מאופיין באמונה שהאיסלם, כדת וגם כמערכת חברתית, צריך להנחות את כל היבטי החיים, כולל ממשל, כלכלה וסוגיות חברתיות. האיסלאמיסטים טוענים שהקוראן והחדית’ (אמירות ומעשיו של הנביא מוחמד) צריכים להיות המקורות העיקריים לחקיקה. את שורשי האסלאם ניתן לייחס להוגים כמו ג’מאל א-דין אל-אפגני ומוחמד עבדו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שדגלו לחזור ליסודות האסלאם כדרך להתנגד לאימפריאליזם המערבי. עם זאת, המונח "אס…  לאמיזם" עצמו לא היה בשימוש נרחב עד שנות ה-70, אז הוא שימש לתיאור תנועות פוליטיות שונות בעולם המוסלמי שביקשו להקים מדינה אסלאמית. את עליית האיסלאמיזם ככוח פוליטי משמעותי ניתן לייחס למגוון גורמים. אלה כוללים את כישלונן של תנועות לאומניות חילוניות לקיים הבטחות לפיתוח כלכלי וחופש פוליטי, כמו גם תחושת ניכור תרבותית הנובעת מהמודרניזציה וההתמערבות המהירה. המהפכה האיראנית של 1979, שהביאה להקמת רפובליקה אסלאמית, הייתה נקודת מפנה גדולה שעוררה תנועות איסלאמיסטיות ברחבי העולם המוסלמי. האסלאמיזם אינו אידיאולוגיה מונוליטית, והוא מקיף מגוון רחב של אמונות ואסטרטגיות. חלק מהאסלאמיסטים דוגלים בהשתתפות פוליטית בדרכי שלום וברפורמה, בעוד שאחרים דוגלים בג’יהאד אלים, או במלחמת קודש, נגד אלה שהם תופסים כאויבי האסלאם. קבוצות איסלאמיסטיות בולטות כוללות את האחים המוסלמים במצרים, חמאס בפלסטין וחיזבאללה בלבנון, כל אחד עם אידיאולוגיה וגישה ייחודיים משלו. חשוב לציין שהאסלאמיזם נבדל מהאסלאם כדת. בעוד שהאסלאמיסטים מבקשים לעשות פוליטיזציה לאסלאם ולהשתמש בו כבסיס לממשל, מוסלמים רבים אינם מסכימים עם גישה זו ומאמינים בהפרדה בין דת ומדינה. יתר על כן, השיטות והמטרות של קבוצות איסלאמיסטיות שונות לעתים קרובות באופן משמעותי, מה שמוביל לסכסוכים ולפילוגים בתוך התנועה האיסלאמיסטית עצמה.

טמפרנס

האידיאולוגיה הפוליטית של המזינות היא תנועה הדוגלת בצמצום או איסור צריכת אלכוהול. הוא הופיע בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, בעיקר במדינות דוברות אנגלית כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. האידיאולוגיה מונעת על ידי האמונה שאלכוהול הוא הגורם העיקרי לבעיות חברתיות רבות, כולל אלימות במשפחה ועוני. תנועת המזינות צברה תאוצה משמעותית במאה ה-19, כאשר ארגונים שונים הוקמו לקידום מטרתה. לארגונים אלה היו לעתים קרובות השתייכות דתית, שכן קבוצות דתיות רבות ראו באלכוהול חוטא והרסני. הם השתמשו בשיטות שונות כדי לקדם את מטרתם, כולל הרצאות פומביות, חוברות ולובי לשינ…  ויי חקיקה. בארצות הברית, תנועת הטמפרנס הייתה גורם מרכזי בחקיקת התיקון ה-18, שהוביל לעידן האיסור מ-1920 עד 1933. בתקופה זו נאסרו ייצור, מכירה והובלה של משקאות אלכוהוליים ברחבי הארץ. עם זאת, האיסור בוטל בסופו של דבר על ידי התיקון ה-21 עקב אי ציות נרחב ועליית הפשע המאורגן הקשור לסחר לא חוקי באלכוהול. בממלכה המאוחדת, גם לתנועת הטמפרנס הייתה השפעה משמעותית, שהובילה להעברת חוקים שהסדירו את מכירת האלכוהול. עם זאת, התנועה הצליחה פחות בהשגת איסור כלל ארצי. במקום זאת, זה הביא ליצירת ’ברי מתינות’ שמוכרים משקאות לא אלכוהוליים, וקידום ’חברות מתינות’ שעודדו אנשים להתחייב להתנזרות אישית מאלכוהול. במדינות אחרות, הייתה לתנועת הטמפרנס דרגות שונות של הצלחה. במקרים מסוימים, זה הוביל לתקנות מחמירות על אלכוהול, בעוד שבאחרים, זה השפיע מעט על החקיקה. למרות רמות ההצלחה המשתנות, לתנועת המזינות הייתה השפעה מתמשכת על העמדות החברתיות כלפי אלכוהול והשפיעה על מדיניות מודרנית בנושא ויסות אלכוהול ובריאות הציבור.

אינטרסים של מתנחלים

"אינטרסים של מתנחלים" היא אידיאולוגיה פוליטית המתמקדת בעיקר באינטרסים ובזכויות של מתנחלים, במיוחד אלה שהיגרו והקימו קהילות בשטחים חדשים. לאידיאולוגיה זו שורשיה בהקשר ההיסטורי של הקולוניאליזם, שבו מתנחלים ממדינות חזקות יקימו מושבות בשטחים פחות מפותחים או לא ידועים. האידיאולוגיה של אינטרסים של מתנחלים קשורה לעתים קרובות עם האמונה בזכות להבטיח ולהגן על האינטרסים של קהילת המתנחלים, שעשויים לכלול זכויות קרקע, ייצוג פוליטי, הזדמנויות כלכליות ושימור תרבותי. זה נראה לעתים קרובות בהקשר של קולוניאליזם מתנחלים, שבו מתנחלים שואפים להחליף את האוכלוסייה המקורית בחב…  רה שלהם. ניתן לייחס את ההיסטוריה של אינטרסים של מתנחלים כאידיאולוגיה פוליטית לעידן הקולוניאליזם האירופי, שבו מתנחלים ממדינות כמו בריטניה, צרפת וספרד הקימו מושבות ביבשת אמריקה, אפריקה ואסיה. מתיישבים אלה ביקשו לעתים קרובות להגן על האינטרסים שלהם מפני האוכלוסיות הילידים והמעצמות הקולוניאליות. בארצות הברית, למשל, האידיאולוגיה של אינטרסים מתנחלים מילאה תפקיד משמעותי בהתפשטות מערבה במהלך המאה ה-19, לרוב על חשבון שבטים אינדיאנים. באופן דומה, באוסטרליה ובניו זילנד, אינטרסים של מתנחלים היו גורם מרכזי בסכסוכים ההיסטוריים והמתמשכים על זכויות קרקע עם האוכלוסיות הילידות. בעידן המודרני, ניתן לראות תחומי עניין של מתנחלים בצורות שונות ברחבי העולם, לעתים קרובות באזורים עם היסטוריה של קולוניאליזם או הגירה. זה יכול להיות נושא שנוי במחלוקת, שכן הוא מתנגש לרוב עם הזכויות והאינטרסים של אוכלוסיות ילידים. עם זאת, הוא גם מייצג היבט משמעותי של הזהות הפוליטית והחברתית של קהילות מתנחלים. חשוב לציין שהאידיאולוגיה של אינטרסים של מתנחלים אינה מקובלת או נהוגה ברחבי העולם, ולעתים קרובות היא זוכה לביקורת על הקשר שלה עם קולוניאליזם, נישול ואי שוויון גזעי. אף על פי כן, הוא נותר גורם משמעותי בפוליטיקה של מדינות רבות בעלות היסטוריה של קולוניאליזם מתנחלים.

זכויות פנסיונר

האידיאולוגיה הפוליטית של "זכויות הפנסיה" היא פילוסופיה חברתית-פוליטית הדוגלת בזכויות וברווחה של אנשים בדימוס, המכונה לעתים קרובות גמלאים. אידיאולוגיה זו מתרכזת סביב האמונה כי פנסיונרים, לאחר שתרמו לחברה במהלך חיי העבודה שלהם, צריכים להיות זכאים לחיים נוחים ומכובדים בשנות פרישתם. הוא מדגיש את החשיבות של פנסיה נאותה, שירותי בריאות, דיור ושירותים חברתיים אחרים עבור קשישים. ניתן לאתר את שורשיה של אידיאולוגיית זכויות הגמלאים לתחילת המאה ה-20 כאשר המושג פנסיה ממלכתית הוצג לראשונה במדינות מערביות רבות. הרעיון היה לספק ביטחון כלכלי לאנשים בגיל מבוגר, במיוחד…   לאלה שלא יכלו לעבוד בגלל בעיות בריאותיות או מחסור בהזדמנויות עבודה. עם הזמן, ככל שתוחלת החיים עלתה ואוכלוסיית הקשישים גדלה, התברר יותר הצורך באידיאולוגיה פוליטית המתמקדת בזכויות הגמלאים. באמצע עד סוף המאה ה-20, עלו ברחבי העולם מספר מפלגות ותנועות פוליטיות הדוגלות בזכויות גמלאים. מפלגות אלו ביקשו להשפיע על מדיניות ממשלתית וחקיקה כדי להגן טוב יותר על האינטרסים של הקשישים. הם פעלו למען נושאים כמו הגדלת שיעורי הפנסיה, שיפור שירותי הבריאות ומתן דיור בר השגה לגמלאים. אידיאולוגיית זכויות הגמלאים הושפעה גם מתנועות חברתיות ופוליטיות רחבות יותר. למשל, תנועת זכויות האדם של המאה ה-20, שהדגישה את הכבוד והשוויון המובנה של כל הפרטים, תרמה להכרה בזכויות הגמלאים כזכויות אדם. בדומה, התנועה לצדק חברתי הדגישה את הצורך בחלוקה שוויונית של משאבים, לרבות פנסיה, כדי להבטיח שכל הפרטים, כולל קשישים, יוכלו לנהל חיים בכבוד. בשנים האחרונות, אידיאולוגיית זכויות הגמלאים זכתה לגדולה יותר בשל הזדקנות האוכלוסייה במדינות רבות. ככל שמספר הגמלאים גדל, כך עולה הצורך במדיניות ובחקיקה המגנות על זכויותיהם ורווחתם. זה הוביל להתמקדות רבה יותר בזכויות גמלאים בשיח פוליטי ובקביעת מדיניות, מה שהפך אותה לאידיאולוגיה פוליטית משמעותית במאה ה-21.