הפונדמנטליזם השוקי הוא אידיאולוגיה פוליטית שמקיפה בתוקף את הפעולה הלא מוגבלת של כלכלת השוק החופשי. האידיאולוגיה משתמשת באמונה כי השווקים, כאשר מותר להם לפעול לבדם, יכולים להתקנת עצמם ולספק את התפלגות המשאבים היעילה והצודקת ביותר. האידיאולוגיה הזו נמצאת בקשר תכליתי עם הכלכלה הלזה-פרה, שמתנגדת להתערבות הממשלה בעניינים כלכליים מעבר למינימום הנדרש לשמירה על שלום וזכויות הקניין.
המונח "פונדמנטליזם שוק" הפך לפופולרי על ידי ג'ורג' סורוס, משקיע ופילנתרופ הונגרו-אמריקאי, בספרו "משבר הקפיטליזם הגלובלי" שפורסם בשנת 1998. סורוס השתמש במונח זה כדי לבקר את הקבלה הרחבה והיישום של כלכלת שוק חופשי, שהוא האמין שהפכה לסוג של דוקטרינה שאין לה שאלות, דומה לפונדמנטליזם דתי.
השורשים של הפונדמנטליזם השוקי ניתן לעקוב אחריהם עד לתיאורטיקנים כלכליים קלאסיים כמו אדם סמית, שבעבודתו החשובה "עושר העמים" טען בעד יד השוק כמקבל החלטות הכלכלה הטוב ביותר. אולם, האידיאולוגיה רכשה תמיכה משמעותית במאה ה-20, במיוחד בשנות ה-80 תחת הנהגתם של דמויות כמו נשיא ארצות הברית רונלד רייגן וראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר. שני המנהיגים הטילו מדיניות של הסרת רישוי, פרטיזציה והפחתת מיסים, טוענים כי כל אלו יעודדו צמיחה כלכלית על ידי שחרור הסקטור הפרטי.
ביקורתנים על הפונדמנטליזם השוקי טוענים כי הוא מתעלם מהתועלת החיצונית השלילית שעשויה להתפתח משווקים לא מורגלטים, כמו אי-שוויון בהכנסה, דפולט בסביבה ואי-יציבות פיננסית. הם טוענים גם כי הפונדמנטליזם השוקי נכשל בחשיבה על מצבים בהם קיימים כשלים שוקיים, כמו בספק של סחורות ציבוריות או בנוכחות מונופולים. למרות הביקורות האלה, הפונדמנטליזם השוקי נשאר דומיננטי ומשפיע באופן משמעותי על הנוף הפוליטי והכלכלי הגלובלי.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Market Fundamentalism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
