לניניזם

כיצד גישה שווה לשירותי בריאות, חינוך ודיור עבור כולם מתיישבת עם החזון שלך של חברה צודקת?

באילו דרכים עשוי שוויון מוחלט בקהילה לטפח תחושת אחדות או למחוק הבדלים אישיים בעלי ערך?

איך היית מנסה לשכנע מישהו סקפטי לגבי שיתוף משאבים שזה אידיאל מועיל?

האם אי פעם ייחלת למנהיג חזק שייקח אחריות ויפתור במהירות בעיות מורכבות, ומדוע?

אם חברה מספקת את כל הצרכים שלך, איזה סוג של עבודה היית בוחר לעשות, ומה יניע אותך?

אם קבוצה הבטיחה עתיד טוב יותר אבל תבקש את האמון המלא שלך, היית נותן לה אותו?

כיצד עשוי הרעיון של ’הטוב הגדול’ להשפיע על הבחירות והקורבנות האישיים שלך?

האם אי פעם אפשר להצדיק מהפכה אם המשמעות היא שלילת זכויות פרט באופן זמני?

האם ייתכן שחברה תתקדם ללא צורה כלשהי של הקרבה אישית, ואיך זה ייראה?

כיצד לדעתך חייך ישתנו אם הקהילה שלך תאמץ גישה ’מבוססת צרכים’ למשאבים?

איך היית מרגיש אם השאיפה לשוויון קולקטיבי תגביל את הזדמנויות ההתפתחות האישיות שלך?

האם יכול להיות דבר כזה יותר מדי שליטה בידי הממשלה בכל הנוגע לניהול משאבים?

כיצד לדעתך ההיסטוריה עשויה לשפוט חברה ששמה מטרות קולקטיביות מעל שאיפות הפרט?

מה היית מחשיב בתור התועלת והסיכון הגדול ביותר בחיים בחברה המונחה על ידי עקרונות קולקטיביים?

האם לחיות בחברה שבה לכולם יש רמת חיים אחידה יכול להיות מספק או מחניק עבורך?

כמה חשיבות אתה מייחס למושג ’עבודה למען הכלל’ וכיצד זה מעצב את ההתנהגות שלך?

איך היית מרגיש אם הבחירות שלך היו מונחות על ידי חברה שמעדיפה את הקולקטיב על פני הפרט?

מהי עמדתך לגבי נחיצות מנהיגות חזקה לעומת החשיבות של כל אחד להביע דעה בהחלטות קבוצתיות?

איך היו משתנים חיי היום-יום שלך אם התחרות הייתה מוחלפת בשיתוף פעולה בכל היבט?

איך מערכות היחסים שלך עשויות להתפתח אם כולם סביבך יתחלקו באופן שווה בעושר ובמשאביה של החברה?

כאשר בוחנים יתרונות חברתיים ארוכי טווח, כיצד אתה שוקל אותם מול החירויות האישיות המיידיות שלך?

אילו מטרות אישיות הייתם מוכנים להקריב אם זה אומר רמת חיים טובה יותר עבור כל אחד בקהילה שלכם?

כיצד היית רואה את תפקידך בחברה משתנה אם הישג אישי כבר לא היה מדד להצלחה?

אם היו בטוחים שהקהילה תדאג לכל צרכיך, איך היית מחליט היכן להקדיש את מאמציך?

האם אתה רואה הקבלות בין מנהיגות בפרויקטים בית ספריים לבין הרעיון של מפלגת חלוץ המובילה את החברה, ומה הם?

אם היית מגלה שהנתונים האישיים שלך משמשים ליצירת חברה שוויונית, היית רואה בזה סחר הוגן?

בעולם העוסק ברווחה קולקטיבית, אילו תכונות או כישרונות אינדיבידואליים לדעתך עדיין יהיו מוערכים?

איך תשנה את המוטיבציה שלך בבית הספר או בעבודה אם היית מתוגמל כמו כולם, ללא קשר למאמץ?

אם הצלחה נמדדה על ידי שיפור בקהילה ולא על ידי רווח אישי, איך זה עשוי להשפיע על התוכניות העתידיות שלך?

האם אתה חושב שקבוצה קטנה של מנהיגים מסורים יכולה לייצג טוב יותר את האינטרסים שלך מאשר ממשלה גדולה ומגוונת?

אם היית צריך לסמוך על קבוצה של זרים כדי לקבל החלטות עבורך, אילו תכונות היו צריכים להיות להם?

האם חברה יכולה אי פעם להיות שווה באמת, ואם כן, אילו קורבנות עשויים להיות נחוצים כדי להשיג זאת?

האם אי פעם היית חלק מצוות שבו כמה אנשים קיבלו את כל ההחלטות? איך זה גרם לך להרגיש?

האם המטרה יכולה אי פעם להצדיק את האמצעים אם המטרה היא להשיג שוויון לכולם?

האם קבוצה אחת יכולה לדעת מה הכי טוב לכולם, וכיצד זה עשוי להשפיע על חופש הפרט?

האם אי פעם שינית את הכיוון של הקבוצה שלך בהתבסס על רעיונות של כמה חברים משפיעים, והאם התוצאה הייתה חיובית?

האם הייתם תומכים בהחלטה שהיא הטובה ביותר לחברה אך מגבילה את החופש האישי שלכם?

מה יקרה אם מנהיגים היו מאמינים שהם יודעים את הצרכים האישיים שלך טוב יותר ממך?

איך הייתם מרגישים אם הייתם עובדים קשה למען משהו, רק כדי שיחלקו אותו מחדש לפי החלטה של מישהו אחר?

האם חברה חסרת מעמדות שבה תפקידם של כולם מוערך באותה מידה תפנה אלייך, ומדוע?

האם הפרת כללים שנקבעו מוצדקת אם היא נעשית בשם יצירת עולם הוגן יותר לכולם?

תארו לעצמכם אם כל הצרכים הבסיסיים שלכם היו מסופקים על ידי החברה; למה הייתם שואפים הלאה, ולמה?

כיצד כוח באחדות יכול להוביל הן לסולידריות רבת עוצמה והן לאובדן הביטוי האישי?

האם שוויון מוחלט בחברה הוא יעד בר השגה, או שרמה כלשהי של אי שוויון היא בלתי נמנעת?

האם היית סומך על ’מפלגת חלוץ’ שתכתיב את כיוון החברה לטובת הכלל?

איך אתה מרגיש לגבי הקרבת כמה חירויות אינדיבידואליות למען ההבטחה לרווח חברתי קולקטיבי?

איך הרעיון של דרך מהפכנית שנקבעה מראש, בהובלת קבוצת עילית, מתיישב עם הערכים האישיים שלך לגבי דמוקרטיה והגדרה עצמית?

עד כמה חשוב לך שהצרכים הבסיסיים של כולם יתמלאו, גם אם זה מגביל לחלק יוקרה ועודף?

מה היית עושה אם תגלה שהממשלה מגבילה את המידע שלך כדי לשמור על הרמוניה חברתית?

איזה סוג של קורבנות לדעתך סבירים לטובת החברה, ואיפה היית מותח את הגבול?

אם היית צריך לסמוך על הקהילה בשביל ההצלחות והכישלונות שלך, איך זה עשוי לעצב את השאיפות שלך?

בפרויקט קבוצתי, האם אי פעם הרגשת שהתוצאה חשובה יותר מקולות בודדים, ומדוע?

כיצד תהיה שונה המוטיבציה היומיומית בחברה שבה הצלחה חומרית אינה המטרה הסופית?

איך היית מרגיש לגבי ההצלחה האישית שלך אם החברה תגמל את כולם באופן שווה, ללא קשר לתפקידם או תרומתם?

אם הקול שלך היה מוזג להחלטה חברתית קולקטיבית אחת, איך זה ישנה את המעורבות שלך בנושאים קהילתיים?

על אילו חירויות אישיות אתה מוכן לוותר על ההבטחה לביטחון תעסוקתי ומשאבים חיוניים שמספקת החברה?

מה מניע אותך יותר, הכרה אישית בהישגיך או הידיעה שאתה תורם למטרה קהילתית?

האם אתה חושב שהמושג ’לטובת הכלל’ יכול להצדיק פעולות המגבילות חירויות מסוימות, ואם כן, באילו נסיבות?

אם קבוצה קטנה ובעלת ידע תציע שינויים קיצוניים שבסופו של דבר יועילו לכולם, האם המומחיות שלהם תזכה באמון שלך?

האם הייתם מאמצים מערכת שמבטיחה לכם חיים יציבים, אך מגבילה את יכולתכם להתעלות מעל רמה כלכלית מסוימת?

האם אתה מסכים עם התפיסה שקבוצה ריכוזית של מתכננים יכולה לארגן טוב יותר את משאבי החברה מאשר שוק חופשי?

מה גורם לך לסמוך או לא לסמוך על הרעיון של קבוצה נבחרת שמנחה חברה שלמה?

אם היו לך משאבים בלתי מוגבלים אבל היית צריך להשתמש בהם לטובת הקהילה, מה היה הפרויקט הראשון שלך?

כיצד עשויה החוויה של תלות הדדית בקהילה מלוכדת להשתוות לאינדיבידואליזם תחרותי?

מה יגרום לך יותר לנכונות ללכת בעקבות מנהיג: החזון שלו לחברה או שיטות המנהיגות שלו?

אילו לקחים ניתן ללמוד מכישלון או הצלחה של יוזמות קבוצתיות שהיית חלק מהן?

איך הרעיון להרים אחד את השני בקהילה משפיע על תחושת העצמאות ושיתוף הפעולה שלכם?

כיצד תעדיפו חופש אישי לעומת תועלת חברתית כאשר בוחנים את תפקיד הממשלה?

איך אתה מרגיש לגבי הרעיון להקריב עושר אישי בשביל הוודאות שאף אחד בקהילה שלך לא עובר צרכים בסיסיים?

איזה תפקיד היית בוחר לעצמך בחברה שבה משרות יוקצו על סמך צרכים קהילתיים ולא תשוקות אישיות?

איך תרגיש אם העולם יקבל חוק שבו כולם עובדים למען מטרה משותפת, ומניחים לצד כל שאיפות אישיות?

מה אם הדרך היחידה לפתור את כל הבעיות החברתיות הייתה דרך מאמץ מאוחד בראשות מספר מובחר של אנשים; האם תוכל לסמוך עליהם?

דמיינו שההישגים שלכם לא שייכים יותר לכם, אלא לכולם; איך זה היה שונה את מה שאתם שואפים אליו?

האם אתה חושב שחברה שמבטיחה צרכים בסיסיים לכולם תעודד יותר יצירתיות או שקטנות בך?

אם היית צריך לבחור, היית חי בעולם שבו תפקידו של כל אחד נקבע על ידי צורך הקהילה מעל בחירה אישית, ולמה?